#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה פליגי אי הלשון של עשרה זוז או שקל. ואלו ב' סימנים הוזכרו בזה ?	"הוזכר סימן אחד המרבה ואחד הממעיט, דפליגי בשיעור הגדול והקטן.<p></p><p dir=""rtl"">לל""ק פליגי בפרה.</p><p dir=""rtl"">לר' ירמיה פליגי בשעיר המשתלח. וההוא יומא נח רביא בר קיסי, ונתנו בו סימן, שהוא מכפר כשעיר המשתלח.</p>"	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שמיתת צדיקים מכפרת ?	דלכך נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה, שהיא מכפרת כבגדים.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דעת רב דשחיטת פרו בזר כשרה, ושחיטת פרה אדומה בזר פסולה.</p><p dir='rtl'>מ&quot;ש הא כי היכי דבפרה כתיב אלעזר וחוקה, גם ביוה&quot;כ כתיב ?	שחיטה לאו עבודה ולא קאי חוקה עלה.</p><p dir='rtl'>אך פרה קדשי בדק הבית ואין בה חילוק בין שחיטה לשאר עבודות.</p><p dir='rtl'>ואף דקדשי מזבח לא בעו כהונה, קדשי בדק הבית בעו, מידי דהוי אמראות נגעים דבעו כהונה אף שאינם עבודה.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דעת שמואל דשחיטת פרו בזר פסולה, ושחיטת פרה אדומה בזר כשירה.<p></p><p dir=""rtl"">מ""ש הא גם בפרה כתיב 'אלעזר וחוקה' ?</p><p dir=""rtl"">ומה עונה רב על טענת שמואל ?</p>"	שאני הכא דכתיב 'ושחט אותה לפניו'. שיהא זר שוחט ואלעזר רואה.</p><p dir='rtl'>ולרב שלא יסיח דעתו.</p><p dir='rtl'>ולשמואל ילפינן לה מדכתיב ושרף אותה לעיניו.</p><p dir='rtl'>ולרב כתיב בשחיטה ובשריפה וצריכי.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט בעינן לקרא ד'ושחט אותה לפניו', הא כבר דרשינן שלא יסיח דעתו, מדכתיב ושרף אותה לעיניו ? (2)	לשמואל מושחט ילפינן שיהא זר שוחט ואלעזר רואה, ולא בעינן כהן.</p><p dir='rtl'>לרב חדא בשחיטה וחדא בשריפה וצריכי.</p><p dir='rtl'>דאי בשחיטה משום דתחילת עבודה, ואי כתב בשריפה, משום דהשתא מתכשרא פרה.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו עבודות בפרה פוסלות בהיסח הדעת ואלו לא ומנ&quot;ל ?	שחיטה - ושחט אותה לפניו.</p><p dir='rtl'>שריפה - ושרף אותה לעיניו.</p><p dir='rtl'>אסיפת אפרה ומילוי מים לקידוש - למשמרת למי נידה.</p><p dir='rtl'>בהשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת דלאו גופה דפרה נינהו, אין ההיסח הדעת פוסל.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ילפינן מ'תורה' לפסול שחיטה וקבלת דם והזאה ושריפה והשלכה - בלילה, וילפינן מזאת להכשיר אסיפת אפרה ומילוי מים לקידוש. אימא איפכא ?	אחר שנתמעט לילה בהזאת מים, וגם אשה נתמעטה, מרבינן בכל הפסולים את אותם הפסולים באשה, ויצאו אסיפת אפרה ומילוי מים הכשרים באשה.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוכיחו כרב דפסל שחיטת פרה בזר, מהברייתא דאשה פסולה. מה הראייה, הא הזאת מימיה תוכיח שפסולה באשה וכשרה בזר ?	אי ממעטינן אשה משחיטה הוא מדכתיב 'אלעזר' ולא אשה. ומזה יש למעט גם אלעזר ולא זר.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;ונתתם אותה אל אלעזר.” אותה לאלעזר ולא לדורות.</p><p dir='rtl'>למי תנתן לדורות ? (2) ומנ&quot;ל ?	מח' אי לדורות בכהן הדיוט.</p><p dir='rtl'>או לדורות בכה&quot;ג, דילפינן חוקה חוקה מיוה&quot;כ.	<br/>יומא דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין מוציאים עם הפרה אדומה שחורה או אדומה נוספת ? (2)</p><p dir='rtl'>ובמאי פליגי ?</p><p dir='rtl'>ולמאי נפק&quot;מ ?	"לת""ק שלא יאמרו שחורה שחטו, או שתים שחטו.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יהודה גזיה""כ משום דכתיב אותה לבדה.</p><p dir=""rtl"">ות""ק ר""ש היא דדריש טעמיה דקרא.</p><p dir=""rtl"">ונפק""מ אי שרי להוציא עמה חמור.</p>"	<br/>יומא דף מב		
